על חוסר תקווה ופחד - מפגש מוקלט על ארעיות בזמנים קשים במיוחד לחג סוכות

ערב סוכות, הימים מתקצרים ומתקררים...

דווקא עכשיו, כשענני גשם עומדים להגיע, המסורת היהודית החכמה מזמינה אותנו לצאת מהבית. בימים רגילים היציאה הזו הייתה יכולה להיות גם הזמנה לתרגול מיינדפולנס קלאסי של נוכחות עם הארעיות של הטבע, הזדמנות לטפח תודעת מתחיל.ה ולחזור לבסיס ולהרפות מהיאחזויות במה שבכל מקרה משתנה כל הזמן. אבל בימים האלו קשה שלא לחשוב על כל הא.נשים שלא נמצאים.ות בביתם.ן. יש מאות רבות של אלפים כאלה. גם החטופים.ות, גם העקורות.ים, וגם מי שאיבד את ביתו.ה מכל הגילים, הדתות והלאומים.

לפני שבוע וחצי סמוך לתאריך המקולל 7.10, במסגרת קבוצת התרגול שמתקיימת כל יום ראשון ב8:30 בבוקר בזום, הגענו לגמרי במקרה, לפרק השביעי בספר "כשדברים מתפרקים" של הנזירה הטיבטית ממוצא האמריקאי "פמה צ'ודרון". הפרק נקרא "חוסר תקווה ומוות". בול מה שהיינו צריכים.ות ליום השנה למלחמה נוראית הזאת.

בפרק הזה היא מזמינה אותנו לעשות מהלך רדיקלי של שחרור מוחלט אפילו מהתקווה. היא מזמינה אותנו למות בעודנו בחיים, כדי, שלמרבה הפרדוקס, נוכל להמשיך לחיות. זה פרק למיטיבי ומטיבות לכת בלבד. יש שם כמה רעיונות בודהיסטים שיהיו לא נוחים לאוזן המערבית. בסופו של הפרק גם היו לי, באופן אישי, שתי הסתייגויות מהנאמר. לא בגלל שאני לא מסכים עם כל מה שנאמר, אלא שחשוב לי להבהיר למה, לדעתי, היא התכוונה וגם להתאים את האמירות האלה למצב הקיצוני שבו אנחנו נמצאות ונמצאים.

זה היה מפגש מיוחד אז החלטתי לערוך אותו ככה שניתן יהיה לשתף אותו גם עם מי שלא היה במפגש עצמו. אני חושב שהזווית המיוחדת הזו יכולה לתמוך בנו דווקא בתוך המצוקה הנוכחית.

להקלטה הזו יש 3 חלקים - בחלק הראשון אני מקריא את הפרק מתוך הספר ומוסיף פרשנות לכתוב. בחלק השני יש מדיטציה מונחית בהקשר של הפרק, ובחלק השלישי התייחסות שלי עם הסתייגויות ופרשנות על הפרק, וגם מענה על שאלות חשובות ומעניינות שנשאלו. ערכתי רק את התשובות שלי בלי השאלות כדי לשמור על החסיון של המשתתפות. כמובן שקבלתי רשות ממי שכן אפשר לשמוע שם.

מקווה שזה יתמוך בכם.ן בזמנים המאתגרים האלה וגם בהמשך:

במהלך המפגש הזכרתי גם את רחלי פרנקל אמא של נפתלי פרנקל שנחטף ונרצח לפני 10 שנים ביוני 2014. דברתי על האישה המיוחדת הזו בהקשר של היחס המיוחד שלה לאלוהים ולתפקידו בחיים שלנו. בהמשך הוספתי ראיון איתה שבו אפשר ממש להרגיש שהיא מבינה את הגישה הבודהיסטית הזו, למרות שאני בכלל לא בטוח שהיא למדה בודהיזם - היא אומרת בפירוש שהעצב שם אבל הוא לא מגדיר אותה. נראה שהיא פשוט אישה חכמה הבינה את האמיתות האלה מתוך עולמה הנפשי והיהודי:

מאחל לנו שלום, אהבה, ימים שקטים, בשורות טובות, ובעיקר שכל מי שלא נמצא.ת בביתו.ה יחזור אליו במהרה.